הקשר בין ספרי ילדים והנדסת איכות

לאחרונה יצא לי ללכת עם הבן שלי לספרייה הציבורית ושמתי לב לדבר מעניין,

איך ספרי הילדים במהדורות הישנות היו מאד שבריריים עם כריכות ודפים מאד דקים שבקלות נקרעים או במצב הטוב רק נהיים בלויים / מקומטים.

לעומת זאת המהדורות שהיום אני רוכש בחנויות הספרים קשיחות לגמרי ועמידים מפני גזר הדין של ילדים שובבים....

ומה הקשר להנדסת איכות? יש מונח שנקרא Robustness או בתרגום חופשי לעברית אֵיתָנוּת.

ככל שהמוצר יותר Robust הוא נוטה להיות קרוב יותר לגבולות המפרט שהלקוח הגדיר ומצפה לקבל, העניין הוא להיות ער לצרכיו של הלקוח ולהתאים את המוצר כך שיהיה מספיק חסין ועמיד בהתאם לאופי המוצר ובהתאם לאופי הצרכן הסופי.

במקרה של ספרי הילדים ניתן להבין כי עלה צורך מהצרכן הסופי למוצר עמיד יותר, כאשר מדובר בספרי ילדים אשר נקרעים לעיתים קרובות יותר מאשר ספרי מבוגרים.

בכל הנוגע לאיכות העניין הוא למדוד זאת כך שהמוצר לא חוצה את הרף העליון ונהיה קשיח מדיי ולא גמיש לשינויים וכמו כן שלא יחצה את הרף התחתון ובכך נהיה שברירי מדיי ונוטה להיפגם.

ניתן לשייך את המונח לכל מוצר שעולה בדעתכם, ממוצרי צריכה בסיסיים, למנה במסעדה ועד למערכות מידע מורכבות.

אז במה יצא לכם להיתקל שהיה רחוק מלהיות Robust?