מובי דיק לימד אותי לנהל את הזמן, המטרות והפעולות שלי....

אז מה שמעניין הוא:

שלא קראתי (עדיין) את הרומן מובי דיק.

עוד לפני שחידדתי את המיומנות בקריאת ספרים, הרומן מובי דיק תמיד עניין אותי מסיבה כלשהי.

ומתי שהחלטתי שאני מוכן קפצתי לספרייה הציבורית והשאלתי את הספר.

לאחר בהייה ממושכת בספר, עם יותר מ600 עמודים, ירדה לי ההבנה שהספר הזה יקח ממני משאב יקר של זמן.

באותו רגע הבנתי כי בשלב זה של החיים שלי הספר הזה לא מקדם את המטרות שלי לטווח הקרוב,

מה שמעניין זה שהדבר הוביל לתובנה שהזמן הוא משאב בעל קיבולת קבוע של 24 שעות ללא יכולת לשנות את זה לא משנה כמה נרצה.

עם זאת הניצולת היא בשליטתנו והיא נמדדת בהתאם למטרות שלנו, אנחנו שולטים ומחליטים אם הזמן שלנו מנוצל ומתמלא בערך מוסף או מבוזבז באמצעות פעולות דפקטיביות עבורנו.

אז אחרי שהבנתי את זה, החזרתי את הספר לספרייה והחלטתי שכל ספר חדש יבחר בקפידה תוך כדי שהוא מקדם אותי לעבר המטרות הספיציפיות שלי.

במקרה אחד הנושאים הם ניהול זמן

התובנה הזאת גרמה לי להבין כמה היא רלוונטית לכל תחום בחיינו.

אם בניהול הפרויקטים בעבודה באמצעות התמקדות בעיקר ולא בטפל.

או בניהול חיי המשפחה והמשימות האישיות היומיומיות.

ומה איתכם

איך אתם ממלאים את היום שלכם?

איך אתם מצליחים לנהל את הזמן שלכם?

האם הוא מקדם אותכם לעבר המטרות שלכם?