אין לראות באמור בפוסט זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות
כמשקיע שונא סיכון, אני זוכר את היום שבו בחנתי את האפשרות להיכנס לשוק ההון.
זו הייתה החלטה דרמטית עבורי, מכיוון ולא הכרתי לטעמי מספיק טוב את חוקי המשחק בשוק ההון.
מה שלמדתי, הוא שמשקיע שונא סיכון לא צריך להתייחס להשקעה בשוק ההון כמסחר קצר טווח אלא כהשקעה לטווח הארוך שמדלגת מעל התיקונים והנפילות.
הכוונה שלי בפוסט זה הוא להקביל את ההשקעה בשוק ההון למצוינות תפעולית / עסקית ולמצוינות בכלל.
ואיך זה קשור?
כשאנחנו מסתכלים על הגרפים של מדדים מרכזיים בשוק ההון ניתן לראות שיש תקופות של שפל ותקופות של פריחה אך לטווח הרחוק קו המגמה הוא מאד ברור והוא בעלייה לכן לרוב תקופות של ירידות מוגדרות כ"תיקון".
הדבר מייצג גם אותנו כאינדיבידואלים וגם כארגון.
בתקופה של היום בו אנחנו נכנסים להאטה בכלכלה ובשוק העבודה, פיטורים בענף ההייטק, התמודדות עם אינפלציה גלובלית והשפעות רבות על התעשייה כמעט בכל סקטור.
וכמו בשוק ההון ההבנה שהתקופה הזו היא "תיקון" מכניסה אותנו למצב בו אנחנו מאיטים רגע מהמרוץ ומדייקים את הכוונות והמטרות שלנו במצוינות אנו קוראים לזה "שיפור מתמיד".
ואיך זה בא לידי ביטוי?
📈 איתור וצמצום גורמי בזבוז (ייצור יתר, עיבוד יתר, פגומים וכו')
📈האצלת סמכויות והעצמה של העובדים בארגון
📈הטמעת מערכות ותהליכים ברורים לתקשורת, קבלת החלטות וניהול פרויקטים
📈הגדרות תפקיד ואחריות ברורות לכל עובד בארגון
על ידי התמקדות במצוינות תפעולית ובשיטות ארגוניות, עסקים יכולים לא רק לשרוד האטות כלכליות אלא גם להתחזק ותחרותיות יותר. זה דורש מחויבות לשיפור מתמיד ונכונות להסתגל לנסיבות משתנות.
מה הצעדים שאתם לקחתם לעבר השיפור המתמיד שלכם?
Comments