במה קשור הלך הרוח שלנו לאופן בו אנחנו מזהים הזדמנויות מול סיכונים?

יש הנחת יסוד שאומרת שהאנרגיה זורמת להיכן שתשומת הלב.

בשביל להמחיש את זה תנסו להיזכר, בטח רציתם לקנות פעם טיוטה קורולה וראיתם איך הכביש מלא פתאום בטויטה קורולה באופן מוזר. אז העניין שפשוט תשומת הלב הפנתה את הקשב והריכוז למה שתמיד היה קיים.

בטח שמתם לב שישנם אנשים שמזהים הדמנויות מול אנשים אשר מזהים לרוב סיכונים על פני הזדמנויות. בשפה הפיננסית מגדירים אותם כמשקיע אוהב סיכון אל מול משקיע שונא סיכון.

יחד עם זה שהאינסטינקט הטבעי שלנו הוא להיות זהירים וקשובים לסיכונים, אם אנחנו כל הזמן מתעכבים על הסיכוי להיכשל אנו מגבילים את היכולת שלנו לראות, שלא נדבר על לנצל, הזדמנויות.

הסוד טמון בשינוי הלך הרוח מגישה תגובתית לגישה פרואקטיבית.

נסביר בכך שנבדיל בין הגישות:

בזמן שגישה פרואקטיבית שמה דגש על:

🟢ליצור את המציאות

🟢לקחת אחריות

🟢התמקדות בפתרון

🟢התמקדות בעתיד

מאידך גישה תגובתית (ריאקטיבית) שמה דגש על:

⭕להיגרר אחר הנסיבות

⭕להאשים

⭕התמקדות בבעיה

⭕התמקדות בעבר

הנה מספר דרכים כיצד לטפח חשיבה פרואקטיבית:

✅שימו לב לשפה – כמו שציינו למעלה קל מאד לזהות במשפטים שאנחנו אומרים את האופי והגישה שלנו. במקום להגיד "מאיפה הצרה הזו נפלה עלי?" תגידו "בטח קיימת כאן הזדמנות"

✅סקרנות וגמישות מחשבתית – הלך רוח כזה עוזר מאד לעודד למידה ויציאה מאזור הנוחות. בכך האנרגיה מושקעת בזיהוי הזדמנויות וחדשנות.

✅נטוורקינג – רישות חברתי ואיכותי עוזר להיחשף לדעות חדשות, רעיונות חדשים ומגמיש את המוח. נטוורקינג איכותי מספק לנו עמיתים ואנשי מקצוע מהם אפשר לקבל השראה ואף להתייעץ ולקבל תמיכה.

✅בהירות – כאשר המטרה ספציפית וברורה ככל הניתן קל יותר להיות פרואקטיבים ולגשת לעשייה ברגע שהמטרה קצת מעורפלת ולא מובנת כך מתרחק הסיכוי לפעול.

בעידן של AI ושינויים בקצב מסחרר חשוב מאד לשמור ולאמן הלך רוח שיהיה אפקטיבי עבורנו.

מעוניינים לדעת יותר איך ניתן לשפר את הלך הרוח? – מוזמנים ליצור קשר